אחד התפקידים שלי בעבר היה במרכז לטיפול באלימות במשפחה. טיפלתי בגברים שהוגשו נגדם תלונות על אלימות במשפחה. בדרך כלל גברים לא מגיעים לטיפול. רוב הגברים שהגיעו אלי היו תחת פיקוח שירות מבחן בעקבות תלונות שהוגשו מבנות זוגם או כהמשך לטיפול שהתחילו בהוסטל לגברים אלימים. כולם הורחקו מהבית, מהאישה והילדים, איבדו את מקום העבודה. תמיד בתחילת התהליך הם לא בדיוק מבינים מה זה אומר, טיפול. רבים גם לא מודעים למעשיהם. השיחות הקבועות מדי שבוע מכניסות אותם למסגרת. לאט לאט רואים את השינוי שמתחולל בהם. הם מבינים שהטיפול הוא מסגרת שמאפשרת להם לקבל את המקום שלהם, לדבר על הכול עם מישהו ניטרלי שלא מאיים עליהם ובעיקר מקשיב להם. לשמוע גבר שאומר שהוא לא תיאר לעצמו שזה מה שהוא עשה ושעכשיו הוא מבין זה מדהים. זה תהליך מאוד מרגש לראות וללוות. הרבה מרכזים והוסטלים לגברים מכים נסגרו כי אין תקצוב.