כשהייתי קצינת מבחן ליוויתי בחור צעיר שהרג מישהו בשוגג בתאונה ועמד למשפט. הוא היה אכול חרטה וכאב, לא ישן בלילות, אי אפשר בכלל לתאר מה עובר על אדם כזה. מעבר לעונש שחיכה לו, הוא היה צריך שיקום בעצמו. עשינו תהליך של כמעט שנה שבו הוא קיבל מקום לבטא את מה שהוא עובר, את הבושה, הפחד ואי-הוודאות, וגם אפשרות לקבל את עצמו ולסלוח. זאת אחת הדוגמאות למקרה שיכול לקרות לכל אחד. לא צריך לבוא מרקע של מצוקה, עבריינות או התמכרות. זה אדם נורמטיבי מהיישוב, שעשה טעות בכביש, בשנייה התהפכו לו החיים, והוא מוצא את עצמו בתוך מערכת משפטית ומול משפחה מאוד טעונה בצד השני. בשבילי זאת הייתה חוויה מאוד משמעותית וחריגה בנוף המטופלים שהגיעו אלי בשירות מבחן